משרד עורכי דין ונוטריון גלעד מלכא עוסק בייצוג עובדים זרים בדיני ההגירה בישראל. המשרד משמש כעורך דין הגירה ועורך דין עובדים זרים עבור מטפלים סיעודיים, עובדי בניין וחקלאות, מבקשי מקלט ובני משפחותיהם, מול רשות האוכלוסין וההגירה ובבית הדין לעררים.
במשך חמש עשרה שנה עבד עו"ד גלעד מלכא במשרדי הממשלה בישראל, ומכיר את ההליכים מבפנים: כיצד מתקבלות ההחלטות, מה נבחן בכל שלב, ואילו טענות אכן משפיעות על התוצאה. ההיכרות עם אופן העבודה של הרשות מסייעת למקד את הטענות, להימנע מטעויות פרוצדורליות ולעמוד במועדים.
המשרד מסייע לעובדים זרים בהסדרת מעמדם החוקי בישראל, ובכלל זה אך לא רק:
מעמד פליט נועד למי שנשקפת סכנה ממשית לחייו או לחירותו בארץ מוצאו בשל גזע, דת, לאום או השקפה פוליטית. עובד זר המגיש בקשת מקלט בישראל משנה את מעמדו המשפטי למבקש מקלט. מבקשי מקלט בישראל מוחזקים ברישיון זמני כל עוד הבקשה נבחנת.
ההליך אינו מעניק מעמד פליט באופן אוטומטי, אך הוא מאפשר קבלת רישיון שהייה זמני, כגון רישיון מסוג 2(א)(5), בעוד הבקשה נבחנת לגופה ביחידת ה-RSD ברשות האוכלוסין וההגירה.
בקשת מקלט מדיני בישראל נבחנת ביחידת ה-RSD ברשות האוכלוסין וההגירה, בשני שלבי ריאיון עיקריים. בריאיון הזיהוי נרשמים הפרטים האישיים ונשמעת בקצרה עילת הבקשה. בריאיון העומק נבחנת העילה לגופה: מה קרה, מתי, מי היו המעורבים, ומדוע קיים חשש ממשי מפני רדיפה בארץ המוצא.
שני דברים מכריעים בשלב הזה. הראשון הוא עקביות. פערים בין מה שנמסר בריאיון הזיהוי לבין ריאיון העומק משמשים שוב ושוב כנימוק לדחייה, גם כאשר מקורם בתרגום לקוי או בלחץ. השני הוא התרגום. זכותו של מבקש המקלט להיחקר בשפה שהוא מבין, ובקשה לתקן פרוטוקול שנרשם בשפה שאינה שפתו היא בקשה לגיטימית.
חלק מהבקשות נדחות על הסף, בטענה שאין בהן ולו לכאורה יסוד לעילה מוכרת. דחייה כזו נעשית בלי בחינה מלאה, ולכן היא נבחנת בעיקר בשאלה אם ניתנה לפונה הזדמנות אמיתית להציג את עילתו ואם ההחלטה מנומקת. כאשר בקשה ממתינה שנים בלי הכרעה, גם עצם השיהוי יכול להוות עילה לפנייה.
קבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים נעשית בהגשת בקשה מנומקת לרשות האוכלוסין וההגירה. הבקשה נבחנת על ידי הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים, המטפלת במקרים חריגים שאינם עומדים בקריטריונים הרגילים.
ההליך דורש ביסוס של קשר עמוק לישראל, מצב רפואי או משפחתי קשה, ומניעה מלשוב לארץ המוצא. איכות הביסוס העובדתי והמסמכים המצורפים היא לרוב ההבדל בין בקשה שנדחית לבקשה שנבחנת לגופה.
ספיישל ויזה, המכונה גם ויזה הומניטרית, היא אשרת שהייה ועבודה מיוחדת בישראל המאפשרת למטפל סיעודי זר להמשיך לעבוד אצל אותו מטופל גם מעבר לתקופה המקסימלית הרגילה של 63 חודשים, חמש שנים ושלושה חודשים, מטעמים הומניטריים.
הבקשה מוגשת דרך רשות האוכלוסין וההגירה ונבחנת באמצעות ועדה מייעצת. המשרד מלווה את המטפל ואת המשפחה המעסיקה בהכנת הבקשה ובהצגת הנסיבות הרפואיות והאישיות המצדיקות את המשך ההעסקה.
שימוע לפני גירוש או הרחקה של עובד זר מישראל מתקיים לרוב בפני ממונה באגף האכיפה או ממונה ביקורת הגבולות ברשות האוכלוסין וההגירה. זימון לשימוע אינו סוף הדרך שלכם בישראל, אך זהו בהחלט שלב קריטי.
מומלץ מאוד להגיע לשימוע עם עורך דין העוסק בדיני הגירה, שיידע להעלות את הטענות הנכונות במועד הנכון, לייעל עבורכם את ההליך ולחסוך את העלות הכרוכה בהגשת ערר לבית הדין לעררים בהמשך.
משרדנו מייצג עובדים זרים בעררים המוגשים לבית הדין לעררים על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה ושר הפנים, בענייני כניסה לישראל, שהייה, ישיבה ויציאה מישראל, וכן בענייני אזרחות. במסגרת הערר ניתן לבקש גם צו ביניים או עיכוב ביצוע שימנע הרחקה עד להכרעה.
מטפל סיעודי שמעסיקו נפטר, אושפז דרך קבע או שהקשר עמו הסתיים, נדרש למצוא מעסיק חדש בתוך תקופה קצובה. זהו הליך נפרד מספיישל ויזה, שנועדה להמשך העסקה אצל אותו מטופל מעבר ל-63 חודשים. הרחבה בעמוד החלפת מעסיק בסיעוד. פרק הזמן קצר, והוא נמנה ממועד סיום ההעסקה ולא ממועד שבו העובד גילה זאת.
לצד זה קיימות מגבלות על המעבר בין מעסיקים: מספר ההחלפות המותר, החובה לפעול דרך תאגיד מורשה, וההגבלה הגיאוגרפית — חלוקת הארץ לאזורים, שבה עובד שקיבל היתר באזור מסוים אינו רשאי לעבור לאזור אחר אלא בהתקיים חריג. זו נקודה שמפילה בקשות רבות: העובד מוצא מעסיק, ומגלה רק בשלב האישור שהמעסיק נמצא באזור שאינו פתוח בפניו.
בקשה למעבר חריג בין אזורים, או לחריגה ממספר ההחלפות, היא החלטה מנהלית לכל דבר. היא מחייבת נימוק, היא כפופה לזכות הטיעון, וניתן לתקוף אותה. הטענות שמתקבלות בדרך כלל הן טענות עובדתיות מגובות במסמכים — מצבו הרפואי של המטופל, זמינות מטפלים באזור, או נסיבות אישיות של העובד — ולא טענות כלליות.
עובד זר שנעצר על ידי יחידת האכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה מוחזק במשמורת מכוח צו הרחקה. החוק קובע ביקורת שיפוטית של בית הדין לעררים בסמוך למועד תחילת ההחזקה, וכן ביקורת תקופתית לאחר מכן. אלה אינן ישיבות פורמליות: זו ההזדמנות המעשית הראשונה להעלות טענות.
בית הדין רשאי להורות על שחרור בערובה ובתנאים, בין היתר כאשר קיים הליך תלוי ועומד, כאשר ההרחקה אינה ניתנת לביצוע בפועל בתוך זמן סביר, או מטעמים של מצב רפואי. ככל שהחומר מוגש מוקדם ומסודר — אישורים רפואיים, אסמכתאות על בקשה שממתינה להכרעה, ערב ומען — כך הדיון מתנהל על עובדות ולא על השערות.
ביטול רישיון שהייה שנמצא בתוקף ואי-חידוש של רישיון שפג הם שתי החלטות שונות, וההבחנה ביניהן קובעת איך נבנה התיק. ביטול של רישיון קיים מחייב את הרשות בתשתית ראייתית מבוססת יותר מאשר סירוב לתת רישיון חדש.
לפני החלטה מכבידה כזו עומדת לעובד זכות טיעון. מי שקיבל הודעה על כוונה לבטל רישיון או על סירוב לחדשו, כדאי שידרוש לקבל את החומר המנהלי שעליו נסמכת הרשות, ויבחן אם הוא אכן עומד באמת המידה הנדרשת.
ערר על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה מוגש לבית הדין לעררים בתוך פרק זמן קצר ממועד מסירת ההחלטה, ויש לבדוק את המועד המדויק בכל מקרה לגופו. על החלטת בית הדין לעררים ניתן להגיש ערעור מנהלי לבית המשפט לעניינים מנהליים, גם הוא בתוך מועד קצוב.
שיהוי הוא הטענה שהמדינה מעלה בתדירות הגבוהה ביותר, ובמקרים לא מעטים היא זו שמכריעה עוד לפני שנדונו הטענות לגופן. לכן התאריך שמופיע על ההחלטה חשוב לא פחות מתוכנה, וכדאי לצלם אותו ולשמור אותו מיד.
אשרת כניסה לישראל ניתנת לפי מטרת השהייה. ויזת תייר לישראל, המוכרת גם כאשרה מסוג ב/2, ניתנת לביקור ואינה מתירה עבודה. בקשה לאשרת כניסה לישראל מסוג זה מוגשת מראש או בביקורת הגבולות, לפי מדינת המוצא. ויזה לעובדים זרים ניתנת בנתיב אחר לגמרי, לפי היתר העסקה. הבחנה זו חשובה משום שכניסה בוויזת תייר ועבודה בפועל היא אחת העילות השכיחות לביטול רישיון ולהרחקה.
הטפסים הרשמיים, ובכלל זה טופס הזמנת תייר לישראל וכתב ההתחייבות של המזמינים ליציאת המוזמנים במועד, מתפרסמים באתר רשות האוכלוסין וההגירה: טפסים של מחלקת האשרות. את הבקשה לאשרת כניסה למטרת ביקור מגישים דרך עמוד השירות הרשמי, והארכת אשרת תייר מוגשת כאן.
סירוב כניסה לישראל נקבע בדרך כלל בביקורת הגבולות, במחלקת אשרות כניסה של רשות האוכלוסין וההגירה, ולעיתים על יסוד מידע שהנוסע כלל אינו מודע לו. מסורבי כניסה לישראל יכולים לפנות בבקשה לעיון מחדש ולתקוף את ההחלטה, והמועדים כאן קצרים במיוחד.
מעמד תושב ארעי, המוכר לרוב לפי סוג הרישיון א/5, אינו זהה למעמד תושב קבע. תושב ארעי מחזיק ברישיון ישיבה שמתחדש מדי תקופה ונבחן מחדש בכל חידוש, בעוד תושב קבע מחזיק במעמד שאינו מוגבל בזמן. לזכויות תושב ארעי יש היקף משלהן, והן אינן זהות לאלה של אזרח או של תושב קבע.
הסדרת מעמד היא ההליך שבו אדם השוהה בישראל מבקש לעבור מהיעדר רישיון, או מרישיון זמני, אל מעמד מוסדר. הבקשה להארכת רישיון לישיבה ארעית או להחלפת סוג האשרה מוגשת דרך עמוד השירות של רשות האוכלוסין וההגירה. בכל אחד מהשלבים האלה מדובר בהחלטה מנהלית שניתן לתקוף אותה.
נוהל חיים משותפים של משרד הפנים מסדיר את מתן המעמד לבן או בת זוג זרים של אזרח ישראלי או תושב קבע, כולל בני זוג מאותו המין, גם כאשר בני הזוג אינם נשואים. ההליך מדורג ונפרש על פני שנים, וכל שלב בו כרוך בהוכחת כנות הקשר ומרכז חיים משותף בישראל.
מה שמפיל בקשות בפועל הוא לרוב לא הקשר עצמו אלא התיעוד: חוזה שכירות על שם אחד בלבד, חשבונות שאינם משותפים, או פערים בין הגרסאות בריאיון. הנוהל המלא מתפרסם באתר הרשמי — נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים — ואת הבקשה מגישים דרך עמוד השירות.
העסקת מומחה זר היא מסלול נפרד מהעסקת עובד זר רגיל. היא מיועדת לבעל ידע ייחודי שאינו זמין בשוק המקומי, ומחייבת היתר העסקה למעסיק ולאחריו אשרה ורישיון שהייה ועבודה מסוג ב/1 לעובד. שני השלבים נבחנים בנפרד, ואישור של האחד אינו מבטיח את השני.
הבקשה להיתר מוגשת דרך עמוד קבלת היתר להעסקת עובד זר מומחה, ונוהל מומחים זרים המלא מתפרסם כאן. סירוב לבקשה, או אי חידוש של היתר קיים, הם החלטות מנהליות הכפופות לחובת הנמקה ולזכות טיעון.
לא כל החלטה עוברת ישירות לבית הדין לעררים. על חלק מהחלטות הלשכות ניתן, ולעיתים צריך, להגיש תחילה ערר פנימי לרשות האוכלוסין וההגירה. הנוהל שמסדיר זאת מתפרסם באתר הרשמי — נוהל טיפול בבקשות ובעררים על החלטות לשכות ומטה — והגשת ערר לפי חוק הכניסה לישראל נעשית דרך בתי הדין לאוכלוסין והגירה.
הבחנה זו חשובה מאוד למועדים: פנייה לערכאה הלא נכונה מבזבזת את הזמן הקצוב, והמדינה תעלה בהמשך טענת שיהוי. כאן נכנס לתמונה עורך דין משרד הפנים, המכונה גם עורך דין הגירה לישראל, עורך דין לענייני הגירה לישראל, עורך דין אשרות או עורך דין לענייני משרד הפנים — לא כדי לנסח מכתב, אלא כדי לוודא שהפנייה מגיעה לגורם הנכון במועד הנכון.
מוקד המידע של רשות האוכלוסין וההגירה זמין בטלפון 1299, והוא הכתובת לבירורים כלליים על מצב בקשה או על מסמכים נדרשים. הוא אינו מייעץ בשאלות משפטיות ואינו מוסמך לשנות החלטה שכבר ניתנה.
מתי כדאי לפנות לעורך דין עובדים זרים?
מוקדם ככל האפשר. ברוב ההליכים מול רשות האוכלוסין וההגירה קיימים מועדים קצרים, ופנייה מוקדמת מרחיבה את מגוון האפשרויות. פנייה לאחר שכבר ניתנה החלטה סופית מצמצמת את מרחב הפעולה.
קיבלתי זימון לשימוע לפני גירוש, מה עושים?
אין להתעלם מהזימון ואין להגיע אליו לא מוכנים. השימוע הוא ההזדמנות להציג את מלוא הנסיבות לפני קבלת ההחלטה. ייצוג משפטי בשלב הזה חוסך לרוב את העלות והזמן של ערר בהמשך.
האם אפשר להאריך אשרת מטפל סיעודי מעבר ל-63 חודשים?
כן, בהליך של ספיישל ויזה מטעמים הומניטריים, בכפוף לנסיבות המטופל והמטפל ולהחלטת הוועדה המייעצת ברשות האוכלוסין וההגירה.
מה ההבדל בין מעמד פליט למעמד מטעמים הומניטריים?
מעמד פליט נבחן ביחידת ה-RSD ומבוסס על סכנה בארץ המוצא בשל גזע, דת, לאום או השקפה פוליטית. מעמד מטעמים הומניטריים נבחן בוועדה הבין-משרדית ומבוסס על נסיבות אישיות חריגות וקשר לישראל. אלה שני מסלולים נפרדים.
הבקשה למקלט נדחתה על הסף. אפשר לעשות משהו?
אפשר להגיש ערר לבית הדין לעררים. בדחייה על הסף הבחינה מתמקדת בשאלה אם ניתנה הזדמנות אמיתית להציג את העילה, ואם ההחלטה מנומקת כנדרש.
המעסיק שלי נפטר. כמה זמן יש לי למצוא מעסיק חדש?
התקופה קצובה ונמנית ממועד סיום ההעסקה. כדאי להתחיל בחיפוש ובאיסוף המסמכים באותו יום, ולא להמתין לקבלת האשרה הזמנית.
מצאתי מעסיק ואמרו לי שהוא באזור אחר. מה זה אומר?
זו ההגבלה הגיאוגרפית. אפשר להגיש בקשה למעבר חריג בין אזורים, והיא נבחנת לפי נסיבות מגובות במסמכים ולא לפי טענות כלליות.
אני מוחזק במשמורת. מתי מתקיים דיון?
החוק קובע ביקורת שיפוטית בסמוך למועד תחילת ההחזקה, וביקורת תקופתית לאחריה. אפשר לבקש שחרור בערובה, ובקשה כזו נשענת על מסמכים שמוגשים מראש.
כמה זמן יש להגיש ערר לבית הדין לעררים?
המועד קצר ונמנה ממועד מסירת ההחלטה, ויש לבדוק אותו בכל מקרה לגופו. שיהוי הוא הטענה השכיחה ביותר מצד המדינה.
בדיני הגירה לוחות הזמנים קצרים והמועדים קריטיים. פנייה מוקדמת מרחיבה את מרחב האפשרויות העומדות לרשותכם. צרו קשר לבדיקה ראשונית של המקרה: 053-7775424 או במייל office@giladmlaw.co.il
האמור בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו ולדין החל במועד הפנייה.
שימוע לפני גירוש: מה חשוב לדעת
עו"ד גלעד מלכא מסביר בקצרה מה מתרחש בשימוע לפני גירוש ברשות האוכלוסין וההגירה. הסרטון באנגלית, עם כתוביות.
עדות לקוחה
לקוחה של המשרד מספרת על ההליך בעניינה, לאחר שקיבלה צו גירוש מרשות האוכלוסין וההגירה ולאחר שהוגש בעניינה ערר לבית הדין לעררים. הסרטון בהינדית ובאנגלית, עם כתוביות.
כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו ולדין החל במועד הפנייה. אין באמור התחייבות לתוצאה דומה.
We help foreign workers in Israel with their legal status.
Adv. Gilad Malka worked for fifteen years inside Israeli government ministries. He knows how these decisions are made, what officials look at, and which arguments actually work. That saves time, prevents mistakes, and gives you a better chance.
We can help you with:
You can apply for asylum if you are in real danger in your home country. The danger must be because of your race, religion, nationality, or political opinion.
Once you apply, your legal standing changes to asylum seeker. This does not make you a refugee right away. But it can give you a temporary permit, such as a 2(a)(5) permit, while the RSD Unit of the Population and Immigration Authority reviews your case.
This route is for special cases that do not fit the normal rules. You send a written request to the Population and Immigration Authority. An inter-ministerial committee reviews it.
You will need to show three things:
Strong documents are usually what decides these cases.
A foreign caregiver can normally work in Israel for 63 months, which is five years and three months. A Special Visa, also called a humanitarian visa, lets you keep working for the same patient after that time.
You apply through the Population and Immigration Authority, and an advisory committee decides. We help both the caregiver and the employing family prepare the request and explain the medical and personal situation.
If you receive a summons to a hearing, do not ignore it, and do not go unprepared. A summons is not the end of your stay in Israel. But it is an important moment.
The hearing is usually held before an officer of the Enforcement Division or Border Control. Come with a lawyer who knows immigration law. The right arguments now can save you the time and cost of an appeal later.
If the Authority rejects your request, you can appeal. We represent foreign workers in appeals about entry into Israel, stay, residence, departure, and citizenship.
We can also ask the tribunal to stop your removal while your case is being heard.
Deadlines in immigration cases are short. The earlier you call, the more options you have.
Phone: +972 53-777-5424
Email: office@giladmlaw.co.il
This page is general information, not legal advice. Every case is different and depends on its own facts.
Information in English
Deportation hearing before removal
Asylum in Israel: the RSD process
Caregiver permits: cancellation and employer change
